גאגא היא שפה תנועתית שפיתח אוהד נהרין במהלך עבודתו ככוריאוגרף וכמנהל האמנותי של להקת בת-שבע. לגאגא שני מסלולים: גאגא/רקדנים, שהוא האימון היום-יומי של חברי להקת בת-שבע ושכיום לומדים גם רקדנים אחרים בישראל וברחבי העולם, וגאגא/אנשים, הפתוח לקהל הרחב וזמין לכל אחד בכל גיל בלי צורך בניסיון קודם.
"גאגא מציעה מטלות מאתגרות בכמה רבדים. חשוב שמשתמשי הגאגא יהיו זמינים לאתגרים אלה. אנו, המשתמשים, יכולים להיות עסוקים בתנועה איטית במרחב ובו-בזמן מתרחשת בתוך גופנו פעולה מהירה. סוגי הדינמיקה של התנועה האלה הם רק מקצת ממה שיכול להתרחש בעת ובעונה אחת.
אנו מאפשרים לתודעה שלנו לבחון דברים רבים ובה-בעת לנתח אותם, אנו מודעים לקשר בין מאמץ לתענוג, אנו מתחברים לתחושת "זמן ממושך" בייחוד כשאנו נעים במהירות, אנו מודעים למרחק שבין איברי גופינו, אנו מודעים למקומות שהם אנו צוברים מתח מיותר, אנו מרפים רק על מנת להביא חיים ותנועה יעילה למקום שבו הרפינו...
אנו מקשיבים, רואים, מודדים, משחקים במרקם עורנו, אנו עשויים להשתטות, לעצב את פנימיותנו, לצחוק על עצמנו.
אנו לומדים לאהוב את זיעתנו, אנו מגלים את התשוקה לנוע ולקשר את התנועה למאמץ, אנו מגלים את החייתי שבנו בד בבד עם כוחו של הדמיון.
אנו לומדים להעריך לשון המעטה והגזמה, אנו מגלים את ההבדל שבין הנאה ותענוג ומשתמשים בשניהם כדי להגן על גופנו מפני פגיעה או פציעה, אנו לומדים להשתמש בכוחנו ביעילות ואנו לומדים להשתמש גם ב"כוחות" אחרים. אנו נעשים עדינים יותר ומכירים בחשיבות זרימת אנרגיה ומידע בגופנו לכל הכיוונים.
אנו מגלים את יתרונו של בשר רך וידיים רגישות, לומדים להתחבר לגרוב גם בהיעדר מוסיקה.
אנו מודעים יותר לאנשים בחדר ומגיעים להבנה שאנו לא מרכז העניינים. לעולם אין אנו מתבוננים בעצמנו במראה; אין מראות. אנו נעשים מודעים יותר לצורה שלנו. אנו מתחברים לתחושת האפשרויות האינסופיות.
אנו חוקרים תנועה רב ממדית, אנו נהנים מתחושת השריפה בשרירים, אנו נכונים לפעולה, אנו מודעים לחומרים שמהם אנו עשויים, אנו מודעים לכוחנו הטעון חומר נפץ ולעתים אנו עושים בו שימוש. אנו יכולים לשנות את הרגלי התנועה שלנו אם נמצא הרגלים חדשים, אנו יכולים להיות רגועים ודרוכים בו-בזמן. אנו זמינים..."
אוהד נהרין, מרץ 2008
גאגא מאפשרת חוויה של חופש ותענוג בדרך פשוטה, במרחב נעים, בבגדים נוחים, בליווי מוסיקה, כל אחד עם עצמו ועם אחרים.